מהפכת ה-AI וההשפעות על המשרות במגזר השלישי

העולם משתנה בקצב מסחרר. בעשור האחרון שמענו על אינספור טכנולוגיות חדשות, ונדמה שבשנתיים האחרונות הבינה המלאכותית (AI) היא זו שכבשה את הבמה הראשית. לא מדובר רק בעוד אפליקציה או גאדג'ט נוצץ – אלא במהפכה אמיתית שמשנה את הדרך שבה אנחנו עובדים, חושבים, ואפילו מתכננים את חיינו.
מול כל ההתלהבות, צפה ועולה השאלה: האם אנחנו, בני האדם, עוד נחוצים? האם רובוטים וסוכני AI יכולים להחליף אותנו?

בין איום להזדמנות

אין ספק שיש כאן איום. היכולות של AI לעיתים מעוררות פלצות – כתיבה, תכנון, ניתוח נתונים, שירות לקוחות – הכול נעשה במהירות, בדיוק, ובאופן כמעט אנושי. קל להרגיש שהמשרות האנושיות בסכנה.
יחד עם זאת, אפשר לחשוב אחרת. בני אדם הסתגלו לכל שינוי מאז ומעולם. כך ברא אותנו הטבע - יצורים לומדים, גמישים, יצירתיים. ה-AI אינו סוף העבודה האנושית אלא הזדמנות. דווקא כשיש לנו "יועצים חכמים" בצורת סוכני בינה מלאכותית, אנחנו יכולים לטעות פחות, להתייעל יותר, ולהתפנות לעיקר: להיות בני אדם.

איפה AI יכול לעזור - ואיפה מגבלותיו?

התחומים שבהם אתר "משרות טובות" מתמקד, לדוגמא: חינוך, הדרכה, פארא-רפואי וכו', נותנים הצצה מעניינת למגבלות הבינה המלאכותית.
אין ספק שבתחום האדמיניסטרטיבי ל-AI יש כוח עצום:
ארגון וסידור כוח אדם, ניהול מלאים, ניתוח דו"חות מעקב יומיים והסקת מסקנות ואפילו לשמש כחוות דעת שנייה לאנשי מקצוע.
אולם כאן מגיע הקו האדום: מגע אנושי. ילד, קשיש או אדם עם צרכים מיוחדים לא צריכים עוד אלגוריתם. הם זקוקים למדריך, למטפל, לאדם שמקשיב, שמכיל, שמבין בלי מילים.

משרות עם לב – דווקא בעידן של רובוטים

וכאן נמצא המסר החשוב ביותר: ככל שהרובוטים ישתלטו על משרות אחרות, כך יגדל הערך של המשרות שדורשות מגע אנושי. מדריכים, מטפלים, אנשי חינוך - לא ניתן להחליף לב באלגוריתם.
יותר מזה - אולי נזכה סוף סוף לתחרות בריאה על משרות במגזר השלישי. אולי מצוקת כוח האדם תיפתר, כי אנשים יבינו: כאן, במגזר השלישי ובתחומים עם מגע אנושי עדין, נמצא שוק עבודה תוסס שמשווע לידיים טובות, וכאן, הרובוט לא יגנוב לו את ההצגה לאחר מספר שנים.

מבט קדימה

אנחנו חיים בתקופה מרגשת. ה-AI כאן כדי להישאר. הוא לא בא להחליף אותנו - הוא בא לייעל אותנו על מנת שנוכל לזכור מה חשוב באמת: החיבור, הרגש, ההקשבה.
העולם ימשיך להשתנות, השאלה היא: איך אנחנו נבחר להשתנות איתו?
האם נתחבא מאחורי פחד מהרובוטים – או שנבחר להוביל, לאמץ את החדש, ולהישאר בני אדם במקומות שאיש לא יכול להחליף אותנו?